סיגל אמסלם היא זמרת-יוצרת שהחיים בישראל לא האירו לה פנים.

בגיל 7 כבר עזבה את הבית ועברה לגור עם משפחות אומנה, בגיל 18 נותרה יתומה לאחר שאמה נפטרה, ובגיל 27 היא עברה אונס שהותיר בה צלקות קשות ותחושות של בדידות וריחוק מהחברה. אך באותה העת, נפתח אצלה פרץ של כתיבה והלחנת שירים על נושאים שנויים במחלוקת וביקורת על החברה מנקודת מבט נשית.

לאורך השנים עבדה סיגל עם מפיקים ונגנים שונים במטרה להקליט ולהוציא את שיריה. היא חיפשה את הסגנון שישרת את הטקסטים שלה בצורה הטובה ביותר, אך בכל פעם שלא הרגישה שלמה עם התוצר הסופי, היא החליטה לחכות ולגנוז. והיום, רגע לפני גיל 30 ובשנה משוגעת שבמילא מרגישה כמו סוף העולם, סיגל צועדת קדימה ומוציאה את הסינגל הראשון שלה בלי חרטה.

המילים בשיר מדברות בעד עצמן. הרצון לחיות בעולם אחר שהלבד בו לא מאיים, אין חשש שקיים, רק גאווה, רק אהבה. סיגל מכניסה את המאזין לתוך הדמיון הנוגה שלה באופן מרגש ואינטימי. וביחד עם הפקה עכשווית של שביט נוי, נוצר כאן שיר אקטואלי שנותן מבט מרגש על בחורה שבסך הכל רוצה לחיות בעולם טוב יותר.